ביום רביעי 5.2.2014 ,ליווינו את חברנו דב ירקוני בדרכו האחרונה אל בין הברושים
שעל גבעת בית העלמין בשדה ורבורג.
נפרדנו מחבר ותיק שחי שנים רבות בכפר והיה מוכר ואהוב על כל התושבים.
דב בילה את שנותיו האחרונות בכפר סבא, בבית "גיל פז"
ונהנה משפע פעילויות.
הלוויה הסתיימה בשירת הקהל כולו – אחד מהשירים שדב אהב- "נשב בחוץ" ואמנם היתה הרגשת ביחד…
…נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ, שירי הלב ההם
שירי שירי הלב ההם שאין כמותם…
יהי זכרו ברוך
דב, השכן שלי- זכרונות
אני זוכרת שבאתי לשדה ורבורג באמצע חודש אוקטובר 73 – מלחמת יום כיפור, עודד מגויס, אני לבד עם 2 ילדות קטנות. דאגה גדולה בלב, בדידות, חוסר ודאות לגבי העתיד. היו עופות בלול ולי אין מושג איך מטפלים בהם ומה עושים בכלל. אתה וחוה הבחנתם בשכנה הצעירה ,האבודה שהגיעה לכפר.
לא עבר זמן ודפקת בדלת לשאול במה אפשר לעזור. בלי הרבה מילים באת למשק לשפוך את התערובת מהשקים לחביות, בימי איסוף הביצים הגעת להוציא את הביצים לסככה הקטנה בחזית המשק וידעתי שלכל מה שאצטרך אתה הכתובת.
מהר מאוד גם חווה נכנסה לתמונה, הזמינה אותי והבנות לקפה ועוגה ובהמשך גם הגיעו המתכונים והוראות הסריגה. חגית ודודו נהיו החברים הכי טובים, ואתה היית רואה את הגר,מלטף את ראשה, ושואל "מי זאת הילדה המכוערת הזאת?" וצוחק. באותם ימים ביתכם היה עבורי בית שני.
לפני כשבועיים כשביקרתי אותך העלינו אותם זכרונות וצחקנו- אך דבר אחד שכחתי להגיד לך. בזכותך ובזכותה של חווה התקופה הכי קשה בחיי שזורה גם בזכרונות יפים- ואיתם אני נפרדת ממך.
רוזי לוי
פברואר 2014